כולנו חיים בעולמנו הקטן ומחבקים את המוכרים, מתנחמים בסביבתנו שאנו רואים בחיי היומיום שלנו ומרגישים קשר של אחווה עם האנשים שחיים בהם אנו חולקים. קל להרגיש תחושה של קרבה עם אלה כמונו, אבל מה עם אלפי אלפים של אחינו המתגוררים במקומות שונים, בלבוש שונה, שמנהגיה אינם מוכרים לנו?
צאו למסע לעולם אחר עם בצלאל לוין, הידוע גם בשם ב 'לובין', באודיסיאה מוסיקלית שכותרתה "שיר מרוקו" המרמז על הגאולה האולטימטיבית, כאשר יהודים בעולם יחברו יחדיו כאחת. מהרי האטלס הרודפים אל השוק הגדול של מרקש והרחובות הסוחפים של קזבלנקה, לוין והגיטרה הנשמה שלו מביאים מסר של אחדות ומסירות לאשם המתעלה הן על התרבויות והן על הגילאים.
ניצוצות ההפקה הבאה הופקה וביימה דניאל פינקלמן והלחינה של יגאל מינה, שיר מרוקו הוא ביטוי סימולטני של געגועים אל העבר ותקווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה